<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות סימן תרי"ג</h1>
<h2>דף לח:</h2>
פסק היראה והאמונה עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ אנא ה' הושיעה נא אנא ה' הצליחה נא ותמונה אינכם רואים זולתי קול [דברים ד'], פי' לא ראו שום תמונה בכבודו שהיא אמונתי. כמו שייסד רבינו קלונימוס באופן של יום כפורים, מלכותו בקהל עדתי, זו גילוי שכינה כדאמר ה' זו גילוי שכינה. וכבודו זו קדושתו, שהיא במערב כדאמר [ב"ב כ"ה ע"א] אוריה אויר יה, שקורין למערב אוריה לפי ששם כבודו ונקרא קדושתו. שאין לו לא תמונה ולא דמות, כדכתיב (ישעיה מ' י"ח) ומה דמות תערכו לו. רק קדושתו, קול ורוח ודיבור. היה הוה ויהיה והוא כל הארץ מלא כבודו מעלה ומטה. לכל יראי ה' יש לכוין כשהם מברכים ברוך ה' ומשתחוים ומודים מכוונים בלבם לאותו קדושתו לבדו אשר הוא כבודו, הוא בלא דמות וצורה רק קול ורוח ודיבור. וכן אמר ישעיה (מ' י"ח) ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו. והא דכתיב (בראשית א' כ"ו) נעשה אדם בצלמינו כדמותינו, וכן (דברים י"א י"ב) עיני ה', וכן ידיו וכן מתניו מלמעלה כמראה אדם, וכל הנך דמיונות לא קאי אמקום קדושתו ושכינתו כדפרישית שאין לקדושתו דמות וצורה, רק קול ורוח ודיבור. והוא מלא הארץ כבודו, ואין שום בריה יודע מקום קדושתו וכבודו, לא מלאך ולא שרף ולא כל כיתי גדודים שלמעלה שנאמר [יחזקאל ג'] ברוך כבוד ה' ממקומו. אבל כל הדמיונות הכתובים כגון נעשה אדם וכל הנך דפרישית קאי אגדולתו שהוא מלכותו שהוא במזרח. וכן שיעור קומה של פרקי ר' ישמעאל, קאי על אותו גדולה ומלכות. ונקרא כרוב המיוחד הנאצל מאשו הגדולה שהוא אש אוכלה אש. תדע שהרי נגע באצבעו הקטנה ונשרפו אותן המלאכים שנבראו מן האש, כשאמרו (תהלים ח' ה') מה אנוש כי תזכרנו וגו'. ואם כן אש אוכלה אש, שהוא וקדושתו וכבודו. ומאותו אש הגדולה אצל וברא כרוב המיוחד. ולא מן אותו האש שנבראו מלאכים ושרפים וחיות ואופנים ואראלים וכרובים וכל כיתי גדודים של מעלה, וכן כל השמים ושמי השמים שהן ט' [רקיעים] נבראו מאותו האש, שהוא הוציא מן המים מן חלק שלישי, שנ' (ישעיה מ' י"ב) וכל בשלש עפר הארץ.
ואותו הכרוב המיוחד שנברא מאשו הגדולה שהאציל מקדושתו, ולא מן האש שנבראו כתות של מעלה שלא להשוות כבודן לכבודו. לאותו כרוב יצר דמות וצורה וצורת אדם ועינים וידות וממתנים ולמעלה, ועל מצחו חקוק י"ה אכתריאל ותפילין בראשו [כמראה אדם], וכתיב (שמואל ב', ז' כ"ג) בו ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. ושיעור הקומה של ר' ישמעאל יש לו. ובצלמו נברא האדם. והוא יושב על כסא הכבוד, והוא רם על גאים, שהם ד' מלכי ארץ, נשר אריה שור ואדם לארבע רוחות הכסא ללמד כי הוא מלך על כל המלכים. וגם הכרובים למטה על ארון העדות ושכינה עליהם. כי הכרוב המיוחד למעלה על כסא הכבוד, גדולתו אינו ממנו אך מקדושתו שבמערב. ולכך יש למטה הכרובים משמשים לקדושתו. וכן איתא בספר היכלות י"ה אכתריאל גדולתו, הדרניאל אלהי ישראל קדושתו, אדירירון עריצותו. ולאותו הכרוב המיוחד היושב על כסא כבודו, יש פרגוד של חשמל מוצבע ששמו אישאל ודומה לתכלת. והוא הפרגוד המסבב כסא הכבוד משלש צדדין לבד ממערב, שזורחת קדושתו שבמערב על גדולתו שבמזרח על כסא הכבוד. וזהו ברוך כבוד ה' ממקומו, כבוד ה' הוא קדושתו, ממקומו הוא זורח על גדולתו ומלכותו, ולאותו כבוד אנו מברכים ואומרים ברוך כבוד ה' ממקומו.
וכן כל ברוך היוצא מפי יראי השם, צריך לכוין ולברך ולהודות ולהשתחוות לאותו כבוד קדושתו, ואותו מלכותו שהוא גדולתו, נקרא בספר יצירה עולם הטדני. והוא מד' עולמות שהם עשר ספירות עולם הטדני עולם הרברבנות ועולם המדע ועולם הנפש. ופי' טדני הוא לשון שבח ומהלל לפי שיצרו הקב"ה לאותו הכרוב המיוחד, כדי להיות לכל שרי מעלה מקום קבוע להלל ולשבח ולפאר ליוצרם. ומ"מ הוא יתברך גדולתו רמה שנאמר (תהלים קי"ג ד') רם על כל גאים ה' ונשא הוא מגדולתו וכתוב (ישעיה נ"ז ט"ו) ונישא אותיות שאינו הוא כלומר שאין לו לקדושתו לא דמות ולא צורה. ולכך חותמין בברכה שלישית האל הקדוש ולא האל הגדול כדפרש' שאין לברך ולכוין בכל דבר עבודה ליוצרו רק לקדושתו בלא דמות וצורה. כי אל מלך גדול וקדוש אתה, גדול הוא גדולתו ומלכותו והוא הכרוב המיוחד, וקדוש הוא קדושתו שבמערב והיא אמונתינו. וזה שאנו אומרים והחיות ישוררו וכו' פני כל חיה ואופן וכרוב לכרוב כלומר לכרוב המיוחד שהוא עולם הטדני סובבים פניהם ומשתחוים ומשבחים. סוד זה תניא בברייתא יוסף בן עוזיאל שגילה מפי ירמיה הנביא ואין לגלותו אלא לצנועים. [וכן אמר יחזקאל הנביא בפירוש (יחזקאל א' כ"ו) וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא, ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה וארא כעין חשמל כמראה אש ונוגה לו סביב כמראה הקשת וגו' הוא מראה דמות כבוד ה' ואראה וגו' והיינו הכבוד שעל הכסא, אבל קדושתו לא ראתה עין. (אבל ליסוד רבינו קלונימוס לא יתכן יפה כי יסד וכבודו הוא אמונתו כי צריך לומר שהכבוד הוא מלכות וקדושתו הוא אמונתו)]. מספר מורינו הר' אביגדור הצרפתי ז"ל. וגם זה מספרו. ויגבה ד' צבאות במשפט (ישעיה ה' ט"ז) כשעושה משפט באומות העולם נעשה גבוה בעולמו ומתרומם על כסאו ומתקדש שמו במרומו שנ' (יחזקאל ל"ח כ"ג) והתגדלתי והתקדשתי וכו'. פי' ר' אביגדור בספר היכלות ויגבה ה' צבאות במשפט וכו' כי כסא הכבוד אינו יושב בשוה אך צד אחד גבוה וצד אחד נמוך, כשהקב"ה יושב על כסא מדת הדין אז מתרומם יושב ועולה בצד גבוה שנ' [תהלים מ"ז] עלה אלהים בתרועה ה' בקול שופר, אלהים זה מדת הדין ואז עולה כששומע תרועת ישראל, ה' זו מדת רחמים בקול שופר שמתפללים בקול ומשפרים מעשיהם אז מתהפך למדת הרחמים כביכול ומנמיך כבודו בצד כסא הנמוך ומיקרי ה' כי אל ה' בא"ת ב"ש מצפ"ץ בגי' ברחמים וזהו ממקומו הוא יפן ברחמים, זהו שם קדושתו בלא דמות וצורה, כי אם קול ורוח ודיבור והוא באוריה שבמערב, וזהו כי קדוש אני ה'. [ואין לגלות אלא לצנועים].
